בשעה טובה ילדת, הרגע לו חיכית כלכך הרבה הגיע, ועם ההתרגשות, ההחלמה, השמחה והכאב, יש עוד דברים שאת צריכה להתמודד איתם, ואם זו לידה ראשונה, ממש לא לקחת אותם בחשבון.
אחרי הלידה כולם רוצים לבוא לראות את התינוק החדש, לבוא לברך ולהתרגש איתכם, להיות שם בשבילך. האם תמיד זה יתאים לך? לא.
כולנו פועלים תמיד מכוונה טובה, זו האמונה שאני חיה איתה, ומתוך כך איכשהו זה הפך למקובל לבקר יולדת בבית החולים או בביתה מיד לאחר הלידה, ולפעמים אפילו מבצעים זאת על אוטומט "כי צריך" ולסמן v. פתאום הצרכים של היולדת, בן זוגה, והתינוק (שזקוק לכל תשומת הלב שלהם) הפכו להיות בלתי נראים, אנחנו באים להתארח וזו עוד משימה עבורם, במקום לבוא לעזור ולהקל. מהחוויות שאני עברתי, זה הרגיש לי כמו מעמסה על היולדת, שלא תמיד מסיימת את הלידה בשתי רגליים על הקרקע, נפשית ופיזית. לפעמים היא עם תפרים או כאובה מאוד, יש כאלה שלא ירגישו בנוח לקבל אורחים עם איך שנראות (אתן ככ יפות❤), ויש כאלה שעייפות כלכך וביקורים זה עוד גזילת זמן מרגעי המנוחה שלה.
מה אני אומרת?
בואו נפסיק לפעול על אוטומט, כי זה נורמה או אנחנו רוצים להיראות. בואו נשאל כל יולדת אחרי לידה איך מרגישה? מה היא חושבת שיכול להקל עליה? תבדקו אם יכול להתאים לה ביקורים בזמן כזה או אחר, אבל בצורה שבה באמת יהיה לה מקום להגיד לכם מה שהיא מרגישה. ואם כבר הגעתם, אל תצפו לקפה ועוגה ושהיא תארח אתכם. תבואו לעזור, תביאו אוכל, תעזרו עם התינוק, תהפכו את זה לא למעמסה אלא לעזרה. יולדת בחודש הראשון צריכה להיות עטופה בתמיכה, כך שתוכל להיות פנויה לטפל אך ורק בתינוק.
פעם יולדת הייתה 40 יום באוהל בכפר שוכבת לה במקום נוח ורק מתמזמזת עם התינוק ומשרתים אותה כולם מסביב, היו מכינים לה אוכל ומגישים לה כל מה שהיתה צריכה. היום מצפים ממך יום אחרי לחזור לתפקד, לדאוג לעצמך ולמשק הבית, ולדאוג למקרר מלא- שיהיה לך מה לתת לאורחים.
צירפתי לכל כאן חלק מהתגובות שקיבלתי בעקבות הסטורי שהעלתי, שגרם לי להחליט שזה מספיק חשוב בשביל פוסט. נראה לי שהגיע הזמן לחזור קצת בזמן, להעצים את היולדת, לעזור לה בתקופה.הכי.רגישה.בחייה.
Comments