אני לא יכולה לשמוע אותו בוכה

למה?

בתפיסה שלנו בכי הוא משהו רע, מקושר לסבל/כאב/תחושה שלילית.

והנה אני שוב פה🙃 מנסה לשבש לכם את המחשבות ולהניע את הגלגלים מחדש, בצורה יותר נעימה ונכונה.

תינוקי מגיע לעולם, מתוק ותמים וחסר ישע, ויכול לקרוא לכם בצורה אחת- בכי.

אז הוא בוכה- בודקים לפי השעון ומאכילים.

שוב בוכה, בודקים טיטול.

שוב בוכה, ואתם משנים תנוחה.

שוב בוכה, ופשוט חיבוק מרגיע אותו.

מה הוא לומד? שיש מענה לצרכים שלו, הוא בוכה= מקבל מה שצריך, וממשיכים הלאה- זוהי למידה מאוד משמעותית עבורו. המענה שלנו לבכי מלמד אותו לראשונה בחייו שיש לו על מי לסמוך, שיש מישהו בעולם שתמיד יהיה שם בשבילו, ▪︎המענה נותן לו בטחון▪︎, זו הדרך שלו בעצם לתקשר איתכם. אז למה להתנגד לזה ולרצות שזה יפסיק?

במקום להלחץ, להבהל, להתחיל לחשוב מה לא בסדר בזה שהוא ככה בוכה- תתחילו לחשוב על זה שיש לכם כלי תקשורת יחיד עם היצור שבראתם, נצלו אותו והכילו אותו, כמה שזה נשמע צורם ומציק ( ואולי זה מציק כי חינכו אותנו או משהו בתפיסה שלנו התקבע ששמענו ילד מעצבן ברכבת בוכה?), קבלו את התקשורת הזו באהבה כי היא לא תשתנה כלכך מהר. אל תנסו למנוע ממנו בכי בהיסטריה שתגרום לו אח"כ להרגיש שאסור לו להרגיש.

אתם בטח שמתם לב, כשאתם לחוצים- הוא לחוץ, מרגיש את החוסר בטחון שלכם בבכי, וזה רק מחמיר אצלו את התחושות.

אז מה כן לעשות?

קודם כל, לנשום אל הבכי🧘‍♀️, להבין שזה בסדר לבכות.

ולבדוק מה יכול להפריע- לעיתים מגע זה כל מה שהוא צריך, לבדוק אולי שינוי תנוחה, החלפת טיטול, אולי חם/קר לו, ולבסוף אני אבדוק אם רעב (בכי הוא סימן מאוחר לרעב). ואם כל זה לא עזר- אז כנררה שהוא רוצה רגע לפרוק את התסכול שלו, ומחובתנו לאפשר את זה.

אז הכי חשוב- תהיו שם בשבילו, תכילו את הבכי, תתנו לו מקום, ודרך החיבוק שלכם וההכלה הזו תגיע תחושת הבטחון שלה הוא כלכך זקוק💙