בכי של תינוק

#משפטיםשחוזריםעלעצמם 

"כשהוא בוכה זה מאפס למאה, זה לא נראה לי תקין".

הרבה הורים מספרים לי שהילד שלהם צורח בבכי והם לא מבינים למה, וזה בכי לא נורמלי, והם ממש מודאגים מזה.

מה שעוד יותר מבלבל זה שאומרים לך שיש לך אינטואיציה הורית, ואם אתה מרגיש שמשהו לא בסדר אתה צריך לפעול ולבדוק.

אז נעשה סדר.

יש אינטואיציה הורית, די מושלמת.

איפה היא אבדה?

בעולם המודרני, שבו אנחנו לא גדלנו וגידלנו ילדים מתחילת חיינו בכפר ובשבט, אין לנו מושג איך זה צריך להראות ומה הוא בכי תקין ומה לא, וגם אנחנו חשופים לכלכך הרבה מידע, למקרים קשים בטלויזיה וברשת, איך מאזנים את כל הסטרס והדאגה לבריאותו? הנפשית והפיזית? איך יודעים מה זה הבכי הצווחני הזה? יש הרבה בלבול, ואז האינטואיציה שלנו מתערבבת עם חרדה, והיא נפגעת.

בילד השני אתה מבין שבכי זה חלק מזה, זה כבר לא מקפיץ אותך כמו עם הראשון, כי למדת בילד הראשון ש90 אחוז מהפעמים שהיית מודאג מימים של בכי או הלכת לרופא בסוף הכל היה בסדר , ואז בילד השני אתה נותן מענה לבכי, אבל זה לא מטריד אותך (עד שזה מטריד). שם, האינטואיציה מתייצבת יותר, שאתה מבין שבכי מאפס למאה זה לא מפחיד, זה משהו שיש לכל התינוקות, זה יכול לבוא עם/בלי טריגר, ברגע הכי טוב ושקט, בחוץ/בבית/באוכל .. נו הבנתם.

בקיצור (ממש🙄)

אני רואה המון הורים לילד ראשון מאוד מאוד מתוסכלים מהבכי, לא מבינים מה יש לתינוק- אז אני רוצה להרגיע אתכם, לספר לכם שזה נורמלי, שאין לנו תמיד דרך לדעת מה עובר עליהם. ברור שאני אנסה לעזור, אבדוק טיטול/אשנה תנוחה/אאכיל או כל מה שנראה לכם שמפריע, אבל הרבה פעמים כל זה לא יעזור, ורק נצטרך להיות שם בשבילו, לחבק חזק ולספר לו כמה אנחנו אוהבים אותו, להכיל את הבכי, ולדעת שזה חלק מזה, ושזה יעבור💜

כשזה הדיפולט שלנו, ואנחנו רגועים, התינוק רגוע, וזה משפר מאוד את חווית ההורות, תסמכו על עצמכם, ועליו.