היום מכירה לכן תופעה שלא מדוברת מספיק, דכאון אחרי הפסקת הנקה. היא זמנית וחולפת לרוב מעצמה, אך בשבוע/שבועיים שבהם האישה חווה אותם זה יעזור לה לדעת שמה שקורה לה זה תופעה מוכרת ונורמטיבית.
להנקה יש תכונות שמיוחסות כנוגדות דכאון, הורמונים כמו אוקסיטוצין ופרולקטין משתחררים בשפע לזרם הדם והם הורמונים עם השפעה מרגיעה ומטיבה. בנוסף, מחקרים מראים שהנקה מונעת סטרס (שגם ככה גבוה בעולם שלנו), אך חשוב לציין שכל אישה תחווה את השינויים ההורמונלים בהנקה בצורה שונה ובעוצמות אחרות.
אחרי לידה יש שינוי הורמונלי אצל האישה המניקה, האוקסיטוצין בעצם שומר עליה רגועה ו"מאוהבת" בזמן שהיא צריכה להתמודד עם הקשיים הרבים הכרוכים בגידול תינוק. אם הנקת את בטח שמת לב שיש משהו בהנקה, בחיבור הגופני, כאילו שהעולם עוצר מלכת ויש רק את שניכם שם, זה נעים וחמים, ופשוט משרה רוגע (בהינתן וההנקה מבוססת וטובה)
ומה קורה כשמפסיקים להניק (כולל הפסקת שאיבות)?
הפסקת הנקה, בטח פתאומית, מביאה לשינוי הורמונלי וירידה בהורמונים שהאישה הייתה רגילה אליהם במשך כל ההנקה. נשים רבות מדווחות לאחר הפסקת ההנקה על יגון עמוק, תחושת דכאון ואבל, חוסר הנאה וחשק ואף תסמינים כמו הזעה עייפות וכדומה. כל התופעות האלו בד"כ חולפות מעצמם.
מעבר לשינוי ההורמונלי, להנקה יש תפקיד רגשי והיא מביאה לקשר ייחודי עם התינוק, יש אמהות שירגישו לאחר הגמילה שהן צריכות להגדיר מחדש את תפקידן כאמהות, ללמוד איך להרגיע/להרדים בלי ציצי וכו'.
כשמפסיקים להניק שלא מרצון (אי הצלחה, סיבות רפואיות) התחושות הן אף קשות יותר, יש אמהות שיחוו תחושת חוסר ערך ואשמה, אפילו בושה.
אז איך מומלץ להפסיק להניק?
ככל האפשר בצורה הדרגתית, ככל שזה יהיה הדרגתי כך השינוי ההורמונלי יהיה עדין יותר ופחות תרגישי את התופעות שאני מדברת עליהן. אני תמיד ממליצה לקחת יועצת הנקה גם לגמילה, לתמיכה הנפשית וגם הפיזית (להמנע מגודש ודלקות בשד)
ואם קשה לך, ואת כן מתחילה לחוש בתסמינים שהצגתי כאן חשוב לדעת שאת לא לבד וזה נורמטיבי. הפסקת הנקה/שאיבה יכולה להיות מורכבת ומטלטלת עבור האמא, הן בפן הפיזי והן בפן הנפשי, תחבקי את עצמך, תדעי שזה בסדר. כל מה שאת מרגישה הוא לגיטימי, את לומדת מחדש איך להיות אמא , איך לתת מענה רגשי שלא באמצעות השד.
זו דרך חדשה לשניכם, וגם היא תהיה יפה ומיוחדת.
#איןכמואמא - גם כשהיא לא מניקה.
Комментарии