גידול ילדים מלווה בפנטזיות
אני מפנטזת על חופשת לידה חלומית בפארק (רק שהתינוקי עם רפלוקס ובוכה כל היום)
אני מפנטזת על ילדה שתאהב מגע ונישן ביחד מחובקות (רק שנולדה לי אחת שחיבוק זה פחות הקטע שלה)
אני מפנטזת על יום הולדת שנה מיוחדת וגדולה (רק שהילד באותו היום מבוהל ולא זורם)
אני מפנטזת על טיול משפחתי לצפון (והוא בטנטרום של בכי ודובי לא לא)
אני מפנטזת שהוא ישב בטיפת חלב בשקט ויתן לי להקשיב לאחות (אבל הוא רוצה לרוץ בחוץ אז הוא בצרחות אימים ונלחם בי)
אני מפנטזת שיתן לי לישון עד 7, אוחחח כמה אני מפנטזת, כל יום מחדש. (מה נשמע עם 5 בבוקר)
וכשהפנטזיות לא מתגשמות
אני פתאום חוששת שאני הורה אולי לא טוב?
אולי משהו בי לא בסדר.
למה הדברים לא זורמים ופשוט קורים כמו שרציתי ותכננתי????? למה הילד שלי הוא כזה וכזה
😏
אז לא, אתם הכי טובים.
זה קורה כי הפנטזיות פשוט הורסות לנו
זה בעצם אצלנו ואנחנו יכולים לשנות את זה. זה בידיים שלנו.
כל מה שצריך זה פה כדי לשנות את חווית ההורות היא גמישות מחשבתית.
חשובה ההבנה שילדים זה דבר מאוד דינמי, והילד שלי שונה ממני, כמו שאני שונה מבעלי או מחברה שלי, יש לו רצונות משלו, דרישות אחרות ושונות לחלוטין משלי, ואולי הכי מאתגר- הוא משתנה מרגע לרגע.
אם אתמול אהב את המקלחת, היום הוא כבר לא.. ואם ביום הולדת של החבר הוא נהנה, ייתכן שבשלו פחות.
ומה התפקיד שלי בדבר הזה? להיות גמישה כמה שיותר, לאפשר לו להיות מי שירצה בכל רגע נתון, גם אם זה לא מה שדמיינתי שיקרה. פחות לתכנן, ואם כבר- להנמיך ציפיות, להגיע מוכנה להכל, ייתכן שהטיול פחות יזרום לו או שהוא יקום עם חום, או שהיומולדת תהיה המונית מדי..
וזה בסדר!!!
זו התנהגות לגיטימית, שקיימת אצל כל הילדים!
אם רק אבין את זה- חווית ההורות תהפוך להיות הרבה יותר נעימה- לכל הצדדים.
גם הילד שלי לא ירגיש את האכזבה (שמגיעה ואל תגידו שלא) בעקבות הציפיה שלי למשהו אחר, וגם אני לא אתאכזב כי אני מראש מבינה שזה בסדר שתיכננתי ויצא אחרת.
Comments