"ילדים הם צופים מעולים ופרשנים גרועים" .
כשהילד שואל אותך "מה קרה אבא? למה אתה עצוב?" תגיד לו את האמת.
וכשהוא שואל אותך אמא "למה את כועסת?" תגידי את האמת.
לפעמים אנו רוצים "לחסוך" מהם את הכאב שלנו, אז אנחנו מסתירים.
וזה כאילו שאנחנו רוצים שהם יסתכלו עלינו עם אותו המבט הנערץ הזה לתמיד, אז אנחנו רוצים להצטייר כחזקים. "הכל בסדר חמודי, אמא בסדר".
ו..? מה המסר ? שהחזקים לא נשברים? כשתגדל תהיה כזה שלא מתעצבן?
😶😶😶😶😶😶
אז תקשיבו, כשאתם מסתירים מהילד מדוע אתם בוכים, עצובים, כועסים- הם מתחילים לדמיין דמיונות, ועפים עם זה הכי רחוק שאפשר. כנראה רחוק מהאמת ולצד הפחות טוב.
אני אומרת-
מותר לכם להשבר לידם, להראות להם שגם החזקים בוכים, וגם מבוגרים יודעים להיות מתוסכלים. תגידו להם מה קרה, בצורה המתאימה לגיל הילד, תסבירו להם שלפעמים גם אתם מתבאסים, ואם תשאלו אותם איך יוכלו לייעץ לכם- ייתכן ותמצאו תשובות מאוד מועילות🙃.
בנוסף, אחרי שתתגברו על המשברון, לימדתם את הילד שאפשר להתמודד, ושגם שקשה אפשר להצליח להתגבר.
בקיצור, שכנעתי?
תנסו את זה בבית! ותספרו לי איך היה...
Comments